מתי פונים לגרפולוג משפטי
הצורך בחוות דעת מומחה עולה בעיקר במצבים שבהם יש מחלוקת על מסמך כלשהו — צוואה, שטר חוב, חוזה, ייפוי כוח, שיק או מכתב. כאשר אחד הצדדים טוען כי החתימה זויפה או כי המסמך שונה לאחר חתימתו, בית המשפט נדרש לראיה אובייקטיבית. כאן נכנס לתמונה הגרפולוג המשפטי.
במשרדי עורכי דין רבים בישראל מקובל לפנות למומחה כבר בשלב המקדים של ההליך, עוד לפני הגשת כתב התביעה, על מנת לבסס את עמדת הלקוח על תשתית עובדתית מוצקה. חוות דעת חזקה משנה לעיתים את כל אסטרטגיית התיק.
מעבר להליכים אזרחיים, נדרשת בדיקה גם בתיקים פליליים — זיוף שיקים, הונאת ביטוח, פדופיליה (מכתבי איום אנונימיים), סחיטה, ולא פעם גם בחקירות פנימיות בארגונים.
מה ההבדל בין גרפולוגיה אישיותית למשפטית
גרפולוגיה אישיותית מנסה להסיק מסקנות על אופי, נטיות נפשיות ויכולות מתוך כתב יד. היא נחשבת לפסאודו־מדע במידה רבה, ובתי המשפט בישראל אינם מקבלים חוות דעת כזו כראיה.
גרפולוגיה משפטית, לעומת זאת, היא תחום אמפירי הנסמך על מדידות, השוואות מורפולוגיות, בדיקת לחץ קולמוס, זווית כתיבה, תכונות מיקרוסקופיות של הדיו, ופרמטרים אובייקטיביים נוספים שאפשר להראות, למדוד ולתעד.
ההבחנה הזו חשובה — כשבית המשפט מתבקש למנות מומחה, מדובר תמיד בגרפולוגיה המשפטית בלבד.
איך מתנהלת בדיקה אמיתית
השלב הראשון הוא קבלת המסמך השנוי במחלוקת ולצידו דוגמאות השוואה — חתימות או טקסטים שלגביהם אין מחלוקת. ככל שיש יותר דוגמאות, מקרבת בזמן לכתיבה הנבדקת, כך החוות דעת חזקה יותר.
הבדיקה כוללת עבודה במיקרוסקופ סטריאוסקופי, צילום במצבי תאורה שונים, ניתוח לחצים באמצעות תוכנות ייעודיות, ולעיתים גם בדיקות כימיות של הדיו (בהפרדה מעבדתית). כל ממצא מתועד בצילום וברישום כתוב.
החוות דעת הסופית נכתבת על פי תקנות הראיות הנדרשות מעדים מומחים, ומכילה את ההנחות, השיטה, הממצאים והמסקנה — כך שכל גורם מקצועי אחר יוכל לבחון אותה.